כהן נ' אגם נטו - טיולי הקריות בע"מ

החלטה

1.לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ביום 27.1.14, בנימוק כי כתב התביעה והדרישה להגשת כתב הגנה לא הומצאו למבקשת.

ההליכים עד כה

2.ביום 15.12.13 הגישה המשיבה (להלן – העובדת) כתב תביעה, בו היא עותרת לחייב את המבקשת (להלן – המעסיקה) בתשלום סך של 10,000 ₪, אצלה הועסקה לטענתה תקופה בת שנתיים ימים, בגין פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה והפרשות פנסיוניות.

על-פי אישורי המסירה הסרוקים בתיק בית הדין התקבלו אצל המעסיקה כתב התביעה והדרישה להגשת כתב הגנה ביום 19.12.13.

3.ביום 8.1.14 עתרה העובדת למתן פסק-דין בהעדר הגנה, לאחר שטענה, בהסתמך על אישור רשות הדואר בדבר המצאת כתב התביעה למעסיקה, כי כתב התביעה התקבל אצל המעסיקה ביום 19.12.13, ולאחר שחלף המועד להגשת כתב הגנה.

ביום 8.1.14 ניתנה החלטת בית הדין המורה על העברת הבקשה לתגובת המעסיקה, שתוגש "תוך 20 ימים מהיום". עוד צוין בהחלטה כי התיק יובא לעיוני ביום 2.2.14.

4.ביום 26.1.14 הגישה העובדת בקשה חוזרת למתן פסק-דין בהעדר הגנה, ולאחר שטענה כי חלף אף המועד להגשת תגובת המעסיקה לבקשה למתן פסק-דין בהעדר הגנה ולא הוגשה כל תגובה – ומטעם זה יש להיעתר לבקשה למתן פסק-דין בהעדר הגנה. ביום 27.1.14 נעתרתי לבקשה וניתן פסק-דין על יסוד כתב התביעה (להלן – פסק-הדין).

5.ביום 30.1.14 הגיש ב"כ המעסיקה בקשה למתן ארכה להגשת כתב הגנה. בהחלטתי מיום 1.2.14 נדחתה הבקשה שכן בהליך זה ניתן פסק דין. לפיכך, ביום 4.2.14 הוגשה הבקשה לביטול פסק-הדין.

6.הבקשה נקבעה לדיון במעמד הצדדים להיום, 30.3.14, במהלכה נחקר נציג המעסיקה על תצהירו.

טענות הצדדים

7.המעסיקה טוענת לעניין מועד ההמצאה כי לא קיבלה את כתב התביעה וכי קיבלה לידיה רק את החלטת בית הדין מיום 8.1.14 וגם זאת רק ביום 30.1.14, ולפיכך הזמן להגשת תגובתה טרם חלף במועד בו ניתן פסק-הדין. לעניין סיכויי ההגנה נטען כי העובדת לא פוטרה ומשכך אינה זכאית לפיצויי פיטורים ולהודעה מוקדמת, כי התובעת אינה זכאית לפדיון חופשה שנתית משום שניצלה את ימי החופשה שנצברו עבורה, כי דמי ההבראה שולמו במלואם וכי הפרשות המעסיק לקופת הפנסיה הועברו אף הן במלואן.

.המעסיקה תמכה טענותיה בתצהירו של מר נחמני, מנהל במעסיקה (להלן – נחמני).

8.מנגד, טוענת העובדת כי כתב התביעה התקבל אצל הנתבעת במועד שצוין באישור המסירה הסרוק בתיק בית הדין, כי נתגלו סתירות בעדותו של נציג המעסיקה, וכי תביעת העובדת מוצדקת. לפיכך יש, לטענת העובדת, לדחות את הבקשה ולחייב את המעסיקה בהוצאות הבקשה.

דיון והכרעה

9.תקנה 50 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב – 1991 (להלן – תקנות סדרי הדין) קובעת את סמכותו של בית הדין לבטל פסק-דין או החלטה שניתנה שלא בפני בעל דין, וזאת בעקבות בקשה שתוגש לא יאוחר מ- 30 יום מיום שהומצא לידי בעל הדין פסק-הדין.

10.בהתאם להלכות הנוהגות בדיון בבקשות לביטול פסק-דין שניתן במעמד צד אחד, שומה על בית לבחון שני עניינים, האחד – סיבת מחדלו של בעל הדין, באופן שאם יתברר כי לא הוזמן כדין יש לבטל את פסק-הדין מתוך "חובת הצדק" או אם ימצא הסבר אחר למחדלו של בעל הדין שלא התייצב; והשני – סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק-הדין.

11.אקדים ואומר כי לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לקבל את הבקשה ולהורות על ביטול פסק-הדין שניתן במעמד צד אחד, וזאת תוך חיוב המעסיקה בהוצאות.

12.איני מקבלת את גרסת המעסיקה כי כתב התביעה והדרישה להגשת כתב הגנה לא התקבלו אצלה במועדים שצוינו על גבי אישורי המסירה שהעתקם סרוק בתיק בית הדין, וזאת מהטעמים הבאים:

א.בתצהירו של מר נחמני אין כל התייחסות להמצאת כתב התביעה והדרישה לכתב הגנה, לא נטען כלל כי המסמכים הנ"ל לא הומצאו למעסיקה או לא התקבלו אצלה. כל שנטען בתצהיר כי המעסיקה קיבלה את ההחלטה מיום 8.1.14 בדבר הצורך בהגשת תגובה לבקשה מתן פסק-דין. ולפיכך גרסתה של המבקשת בעניין זה הובאה לראשונה במסגרת הדיון היום, והיא גרסה מאוחרת. המעסיקה לא סיפקה הסבר מדוע הדבר לא צוין במפורש בתצהיר מטעמה – מה שיש בו כדי לפגום בגרסתה בעניין זה.